פסק-דין בתיק עת"מ 2813-12-11

עניינה של עתירה זו הוא בבקשת נתין זר לקבלת מקלט בישראל על בסיס טענה לנרדפות אישית עד כדי סיכון חיים מצד גורמים בארץ נתינותו של העותר.

הנסיבות

העותר, אזרח קולומביה,  נכנס לישראל באשרת תייר ביום 29.9.05, שתוקפה היה לשבוע ימים בלבד. לאחר שפג תוקפה של האשרה המשיך העותר לשהות בישראל שלא כדין.

ביום 28.11.05 נעצר העותר בידי משטרת ההגירה. כשבועיים לאחר מכן הודיעה נציבות האו"ם לפליטים  (להלן: " נציבות האו"ם" או "הנציבות") שזמן קצר לפני שהעותר נעצר הייתה פנייה מצדו לנציבות האו"ם בבקשת מקלט. נוכח פניית הנציבות שוחרר העותר מן המשמורת אף על פי שבמסגרת הראיון הקצר שנערך לעותר קודם שחרורו מהמעצר לא נטענה טענה שיכולה לשמש בסיס להקניית מעמד פליט.

ביום 16.3.06 נערך לעותר ראיון עומק בנציבות האו"ם. מן הראיון עלה שלפי שהעותר למד באוניברסיטה בארצו לימודי כימיה ואלקטרוניקה פנו אליו גורמים המשתייכים לארגונים מהפכניים וביקשו ממנו להכין מטענים לצורך פיגוע. הדבר היה בשנת 2000. הוא סרב לבקשה. לאחר מכן בינואר 2001 בהיותו באזור הררי מסוים נורו לעברו מספר יריות שאחת מהן פגעה בחזהו (להלן: " תקרית הירי"). הוא אינו יודע מי היורים ומה זהותם. בין 2001 ל-2005 התקבלו בידו מספר שיחות טלפון שכללו איומים. אלה פסקו כחצי שנה לפני שהגיע למדינת ישראל. העותר טען באותו ראיון כי עזב את קולומביה בשל תחושה שחייו בסכנה. עם זה ציין כי אביו ובני משפחתו חיים בקולומביה ואין הם נתונים בסיכון כלשהו.

נציבות האו"ם  המליצה לדחות את בקשתו של העותר להכרה כפליט.

בעקבות המלצת הנציבות  הועבר עניינו של העותר לוועדה המייעצת לענייני פליטים בהליך מקוצר. הוועדה המליצה לראש מנהל האוכלוסין לדחות את בקשתו של העותר למקלט מדיני. ביום 4.3.08 הודיע ראש  מנהל האוכלוסין בכתב לעותר כי בקשתו למקלט בישראל נדחתה.

העותר פנה שוב לנציבות האו"ם  אלא שבשלב ההוא הועברו סמכויות בחינת בקשות מקלט מידי נציבות האו"ם לידי רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול.

העותר הוזמן ב-29.10.09 לראיון זיהוי ועניינו הועבר להמשך טיפול ביחידת R.S.D - יחידת הטיפול במבקשי מקלט ברשות ההגירה (להלן: " יחידת הטיפול במבקשי מקלט").  

גורמי היחידה בחנו את פניית העותר ולפי שלא מצאו בה פרטים מספקים על טיבם של האנשים שאיימו לכאורה על חיי העותר ולפי שלא ניתן הסבר ברור מדוע לאחר תקרית הירי הוסיף העותר להתגורר עוד שנים בקולומביה בביתו, המשיך את לימודיו ואורח חייו באופן רגיל ורק כחצי שנה לאחר קבלת שיחת טלפון מאיימת לכאורה עזב את ארצו, הוחלט לדחות את בקשתו לעיון חוזר (24.8.11). העותר לנדרש לעזוב את ישראל תוך 7 ימים.

העותר לא קיים את הדרישה, המשיך לשהות בישראל שלא כדין וביום 29.11.11 עוכב על ידי יחידת "עוז" ברחובות. הוא הובא לשימוע לפני ממונה ביקורת גבולות. בשימוע טען כי ברח מארצו מאחר שנרדף על ידי שני סטודנטים שלמדו אתו, נוכח סירובו להכין עבורם פצצות לפיגועים. בתקופת הנרדפות נורה בבטנו. מחשש שבשובו לארצו יהיה נתון לסכנת פגיעה,  לא מילא אחר ההוראה לעזוב את ישראל.

בעקבות השימוע הוצא צו הרחקה כנגד העותר והוא הוחזק במשמורת.  ניסיון ההתמודדות עם צו  המשמורת לא נחל הצלחה. רק אז , ביום 3.12.11 הוגשה העתירה דנן.

ביום 18.1.12, בשלב בירור העתירה לפניי, נטען מפי ב"כ העותר שהתברר לו שהריאיון שעליו נסמכת המלצת נציבות האו"ם תורגם מטורקית שאינה שפתו של העותר. בא כוח העותר מצא שנציבות האו"ם ערכה ראיון נוסף לעותר, בראשית 2012,  בשפה הספרדית. תוצאות הריאיון לא היו ידועות לעותר ביום הדיון.  

באת כוח  המשיב הונחתה לבדוק אם אכן נערך ראיון נוסף לעותר בנציבות; אם הראיון הניב ממצאים כלשהם ומהי התייחסות המשיב לממצאים.

פעולת הבדיקה והבירור וכן גיבוש ממצאים בעקבות הבירור נמשכו זמן רב. הודעה  מסכמת מצד המשיב הומצאה לבית המשפט רק בראשית אוגוסט 2012. לאחר מכן התקבלה גם תגובה מטעם העותר ביחס לאותם ממצאים ומסקנות.

בעקבות הראיון האחרון שנערך לעותר בנציבות האו"ם  גיבשה הנציבות המלצה להקנות לעותר הגנה בין-לאומית מחשש לנרדפות בארץ נתינותו. גורמי יחידת הטיפול במבקשי מקלט בחנו את ההמלצות והחליטו לדחותן. ההחלטה מבוססת על ממצאים אלה:

א)         קיימים הבדלים של ממש בין גרסאות העותר בראיונות השונים שערכו לו גורמי נציבות האו"ם לפליטים. מתקבל הרושם שהעותר ערך את גרסתו במיוחד לקראת הראיון האחרון כדי שתהלום את הקשיים שהתבררו לו כגלומים בגרסאותיו הקודמות.

            בגרסה משנת 2005 - 2006 (להלן: " הגרסה המוקדמת") טען העותר שבמועד כלשהו בהיותו בעבודתו באחד היערות נתקל באנשים שאיימו עליו בנשק וירו לעברו ולאחר שנפגע מהירי נאמר לו שזו אזהרה ובפעם הבאה יהיה גרוע יותר. בגרסה משנת 2012 (להלן: " הגרסה המאוחרת") טען העותר שהתנהלה שיחה בינו לבין הגורמים המאיימים שבמהלכה התריס לפניהם שהוא אינו מי שהם חושבים שהוא ולאחר שהחל לברוח רדפו אחריו וירו לעברו.

            יש הבדל מסוים בין הגרסה המוקדמת לגרסה המאוחרת בעניין נסיבות החילוץ והטיפול בעותר בעקבות אותה תקרית ביער.